כבלי הנורמליות

פעם ביקרתי בבית משוגעים ("בית חולים לחולי נפש"), על השלט כתוב: "מרכז לבריאות הנפש"…

ציפיתי לראות מה שכה חסר 'בנורמליות', בנורמוטיות, (ב"מחלה הנורמופטית",)* (יש עליו ספר: "צילו של האובייקט""

http://www.amazon.com/Shadow-Object-Psychoanalysis-Unthought-Known/dp/0231066279/ref=sr_1_1?s=books&ie=UTF8&qid=1434786791&sr=1-1&keywords=The+shadow+of+an+object#reader_0231066279ציפיתי למצוא השלכות של ה'מחלה הנורמוטית', למשל במונח שונה לאותה תופעה: ,,האדם הנורופותי,,: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3283

,  ציפיתי למצא  התפרקות של הנפש מכבליה, ניצוץ של פראות בעיניים'.

התנהגות חסרת רסן, לא 'דופקת חשבון', 'חוגגת' את 'הפראות' שבשבירת מוסכמות.

את החופש שמחוץ לכלא הבינוניות הנורמטיבית – ולא מצאתי.

מצאתי אנשים כבויים שאכן מתאמצים ומנסים בכל כוחם להתנהג בצורה שפויה, לעמוד בתור בקפטריה בסבלנות כמו שצריך, לספור את העודף בעניין ובזהירות.

ריבונו של עולם, יש לכם את האפשרות של הפראות של לחרוג מן הכבלים של הנורמטיביות. ואתם, במקום לנסות לעשות זאת, אתם שמותר לכם להיות אתם. לא להיזהר, ואתם שהינכם כה מותרים להיות ללא כבלים, כה חוששים לחרוג מאיך שצריך להתנהג. (אפילו שמותר לכם, כה נזהרים בנורמליות, להישאר בגבולותיה).

ריבונו של עולם, אתם במקום היחידי שמותר לכם לשבור את השלשלאות, ואתם נאחזים בהם כטובע בגלגל הצלה. ולי כה בא לצעוק: "זה לא גלגל הצלה בו אתם נאחזים, אלא בכבלים, לא בגלגל הצלה. בכבלים".

+++

גבריאל רעם, 19.5.15 יום שישי

——————————————————————————————————————–

"אתה מבין!" צעק, וכמו נתמלא פתאום חימה. "אתה מבין, ולפיכך לעולם לא תהיה לך מנוחה. אילו לא היית מבין, אפשר יכולת להיות מאושר! מה בעצם חסר לך? אתה צעיר, יש לך כסף, אתה בריא, אתה בחור טוב. אינך חסר דבר, חזיז ורעם! לא כלום! חוץ לדבר אחד – טירוף! שמץ טירוף! וכשדבר זה חסר, אדון, מה טעם…"

– ניקוס קאזאנצאקיס

{ מתוך הספר "זורבה היווני", מפי הדמות "אלכסיס זורבה" }

+++

"לא אינך חפשי", אמר. "החבל שאתה קשור אליו, אפשר ארוך הוא יותר מן החבל של בני-אדם אחרים. אך זה הכל, ותו לא. אתה קשור בחבל ארוך יותר, אדון. אתה בא והולך, ואתה מדמה בנפשך שאתה חפשי, אבל הרי מעולם לא ניתקת את החבל שאתה קשור בו. וכשאין אדם מנתק את החבל…"

"עוד יבוא יום ואנתקו!" אמרתי בהתרסה, משום שדבריו של זורבה פגעו בפצע פתוח שבלבי והכאיבו לי.

– ניקוס קאזאנצאקיס

——————————————–

* הנורמוטים, או הנורמופטים

הנורמוטים הינו שם שנתן הפסיכואנליטיקאי הבריטי כריסטופר בולס לאנשים שהעיגון שלהם במציאות הוא כה חזק עד שהם מנותקים לחלוטין מעולמם הפנימי. בולס כתב על כך בסיפרו: "צלו של אובייקט" (הוצאת דביר, 2002), ובו הוא כותב כי המדובר אמנם על אנשים רבים המוגדרים כנורמליים, אך הוא רואה נורמליות זו כלא כל כך נורמלית… ומה לא כל כך נורמלי בהם? ובכן הם אכן נראים יציבים ובטוחים, נינוחים ומשתלבים חברתית, והם אף יכולים להיות מחוננים בהומור ויכולת לצחוק ולהתבדר.  אך הקוץ שבאליה הוא שלשם כל אלה הם  הקריבו את חיי הנפש שלהם. לנורמוטי אין קשר ודיאלוג עם חייו הפנימיים. אין לו מושג איך הוא מרגיש רוב הזמן, הוא מנותק מרגשותיו. וככאלה היחסים שלהם עם אחרים לוקים בחסר; היחס שלהם לאחרים מנוכר, הם מתייחסים לאחרים וגם לעצמם כאילו הם חפצים. שיחותיהם עם ידידיהם יתאפיינו בחוסר גילוי ריגשי פתוח וכן, אלא בסקירה של עובדות או בדיווח על מה שקרה במשך הזמן שחלף מאז נפגשו. הניכור הזה מתבטא גם במה שהם חשים לגבי הייהם, תחושתם לגבי חייהם מאופיינת בריקנות ושממון פנימי.

חייו החיצוניים יכולים להיות עשירים ביותר: חופשות, ספרים, הצגות, ידידים, מנוי בקאונטרי, אך לכל אלה הוא מתייחס התייחסות של תוויות, אם שואלים אותו איך הרגיש בהצגה או באימון הכושר הוא יגיד: בסדר. אין לו עניין בחוויה האישית שלו או בתוכן של ההצגה בה הוא צופה למשל, הוא מסתפק בעצם ביצוע הפעילות, כמו זו משימה שהוא ביצע. ומעבר לזה הוא לא חופר עמוק מדי.

עוד דבר שמאפיין את הנורמוטי, לפי בולס, הוא שחשוב לו מאוד להיות חלק ממערכת, חלק ממסד, חלק מצוות, בתוך מסגרת. הוא יעדיף השתייכות למסגרת קבוצתית מסויימת על פני שיחה אינטימית עם אדם כלשהו.

הוא מתייחס לבני אדם כאל חפצים, והוא אוהב לרכוש חפצים ולהקיף עצמו בהם.

לאור כל אלה נראה כי הטיפוס הנורמוטי לא יהיה מסוגל להתאהב, אך לא היא, טוען בולס, רק שהאהבה שלהם לא תיכלול את חלקי הנפש הפנימיים. באותה המידה הוא יכול לחוות חלומות בהקיץ, אך כמו בהתאהבות שלו, זה מוגבל, אלה דמיונות בהקיץ ללא נוכחות של העולם הפנימי והאישי שלו.

למרות שהם יודעים להנות ולצחוק, קשה להם לחוות צער אמיתי. במקום לחוות למשל יגון על מות מישהו יקר וקרוב הם עושים רציונליזיה ומטפלים בזה על ידי קלישאות; 'יהיה טוב', 'תחשוב חיובי', 'בחיים יש עליות וירידות' וכו'.

סך הכל מודבר על בני אדם שחיים במציאות חיצונית שבעבורה הקריבו את המציאות הפנימית שלהם. לאט לאט הם למדו לוותר על תשוקות, יצרים ומאווים פנימיים וכל שנותר הוא רק מה שיש לו ייצוג וייישום בעולם החיצון, או זה שניתן לדבר עליו עם נורמוטים אחרים.

מצב זה הפוך לפסיכוזה, שם האדם נוטש את החיים החיצוניים ומעוגן כולו בעולם פנימי של הזיות ופנטזיות. כאן הנורמוטי נטש את העולם הפנימי. לטובת עולם מוחשי והתנהגויות מקובלות.

הנורמוטים לעתים לא עומדים במעמסה של חיים ללא פנימיות והם נוטים למצוא איזון מלאכותי (במקום החיים הפנימיים שאין להם) בפעילויות כמו שתיה, התמכרות לעבודה, התמכרות לכושר גופני, התמכרות למין, הפרעות אכילה.

ההערכה ההעצמית של הנורמוטים קשורה קשר הדוק ליכולת התיפקוד החיצונית שלהם, וברגע שהם לא מקבלים משוב חיובי על כך, או שהם ירדו בסולם החברתי מתיפוד מתוגמל לתיפוד פחות מתוגמל ומוערך –  זה עלול להרוס אותם.

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ראובן שבת  ביום יוני 20, 2015 בשעה 4:43 pm

    מצב מורכב מאוד. אבל המסה נותנת ביטוי היקפי לעניין ויוצקת לתוכה משמעות בלתי אמצעית. וכפועל יוצא מכך מחייבת את ההבנה וההכרה בעניין. הלוואי ואנשי "רפואת הנפש" יקראו זאת ויפנימו את המסקנות המתבקשות מכך. לטובת כולם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: